האם החופש טמון בכיסי?

מאת ירון כהן

יש משהו משעשע באדם שיכול להרשות לעצמו שבוע בטוסקנה, אבל מתקשה להרשות לעצמו יום שלישי פנוי. המלון בתקציב. הביזנס אפשרי.

המסעדה כבר שמורה. עכשיו נשאר רק לקבל אישור מהיומן, מהלקוחות, מהשותף ומהקול הקטן בראש ששואל אם זה באמת הזמן להיעלם. אני חושב שהסצנה הזאת מוכרת להרבה אנשים שהצליחו בחיים.

הם בנו עסק, התקדמו לתפקיד בכיר, צברו נכסים והשקעות. לאורך הדרך הם למדו להרוויח יותר, לנהל יותר ולהיות אחראים על יותר. ואז מגיעה שאלה שלפעמים דווקא ההצלחה דוחה: מה מכל זה כבר מאפשר לי לחיות אחרת?

מה אנחנו בעצם רוצים לקנות?

כסף יודע לקנות דברים נהדרים. בית נעים, אוכל טוב, מושב במטוס שבו הברכיים מקבלות יחס של בני משפחה. אני בהחלט בעד.

אבל בעיניי, אחת הרכישות המעניינות ביותר שכסף יכול לאפשר היא מרחב בחירה. לבחור לעבוד ארבעה ימים בשבוע. לקחת רק פרויקטים שמעניינים אותנו.

להיות עם הילדים גם בשעה שבה בדרך כלל אנחנו ״רק מסיימים משהו״. להקים מיזם חדש. ללמוד.

להמשיך לעבוד במרץ, מתוך ידיעה שאפשר גם אחרת. לחופש יש הרבה צורות. אצל אחד הוא בוקר בים.

אצל אחרת הוא דווקא האפשרות להשקיע שנתיים בעסק חדש, עם גב כלכלי שמאפשר לה לתת לו זמן. לכן השאלה ״כמה כסף צריך בשביל להיות חופשי?״ מתחילה בשאלה אישית הרבה יותר: איך נראה החופש שאני רוצה?

עצמאות כלכלית צריכה כתובת

״יום אחד אעבוד פחות״ נשמע מצוין. הוא גם יכול להישאר ביומן תחת ״בהמשך״ במשך עשרים שנה. כדי לתת לרצון הזה משמעות, אני אוהב להוריד אותו לפרטים.

כמה ימים הייתי רוצה לעבוד? אילו הוצאות חשובות לי? במי אני רוצה לתמוך?

האם אני רוצה להמשיך לגור באותו בית? כמה ספונטניות אני מבקש להכניס לחיים? אפשר לדמיין שני אנשים עם הון דומה מאוד.

אחד רוצה לשמור על עסק פעיל ולפנות לעצמו שני אחר־צהריים בשבוע. השני רוצה לסיים את עבודתו, לעזור לילדים ולבלות כמה חודשים בשנה בחו״ל. המספר בראש הדוח עשוי להיות דומה.

התוכנית שצריכה לעמוד מאחוריו שונה לגמרי. בעיניי, עצמאות כלכלית היא היכולת לממן את החיים שבחרנו, לאורך זמן, עם מידת תלות בעבודה שמתאימה לנו. זאת הגדרה שמשאירה מקום גם לשאפתנות, גם להנאה וגם לאנשים שפשוט אוהבים את מה שהם עושים.

יש לי הון. כמה ממנו זמין לחיים שלי?

כאן השיחה נעשית מעניינת. דירה, עסק, חסכונות והשקעות הם כולם חלק מהתמונה הכלכלית. לכל אחד מהם תפקיד, נזילות ומועד שבו אפשר או מתאים להשתמש בו.

בעל עסק יכול להחזיק נכס משמעותי שההכנסה ממנו עדיין תלויה מאוד בנוכחות שלו. אדם אחר יכול להחזיק הון בנדל״ן, ולגלות שהמעבר לשגרת חיים חדשה דורש תכנון של התזרים. אצל מנהל בכיר, חלק מהתמונה עשוי להיות קשור לתגמול ממקום העבודה.

לכן, כשמדברים על חופש, חשוב להבין איך ההון מתחבר להוצאות בפועל: מה זמין היום, מה צפוי להיכנס בהמשך, מה כרוך במימוש ומה אנחנו רוצים לשמור לשנים הבאות. זה השלב שבו המילה ״מספיק״ צריכה לקבל בסיס. הוצאות, התחייבויות, מסים, נזילות, אופק זמן ומקום לשינויים בדרך.

התחושה שיש לנו גב כלכלי נעשית הרבה יותר מוחשית כשאנחנו מבינים איך הוא בנוי.

ומה אם אני דווקא אוהב לעבוד?

מצוין. גם אני רואה ערך עצום בעשייה, ביצירה ובבניית משהו משלך. האפשרות לבחור יכולה לשנות את היחסים שלנו עם העבודה.

לבחור לקוחות, להאציל סמכויות, לפנות זמן לחשיבה או להשאיר ביומן מקום לרעיון שעוד אין לו הכנסות. אצל בעל עסק, למשל, הדרך ליותר חופש יכולה לכלול בניית צוות שיודע לפעול גם כשהבעלים בחופשה. לפעמים ההחלטה שמפנה זמן נמצאת במבנה העסק, ולפעמים בתכנון הכסף שמחוץ לו.

כדאי להסתכל על שניהם יחד. יש גם משהו בריא ברגע שבו אפשר לצאת לחופש והטלפון נשאר שקט. בהתחלה אפילו בודקים אם יש קליטה.

כמה זה ״עוד קצת״?

יש משפט שקל מאוד להתאהב בו: עוד קצת. עוד שנה טובה. עוד עסקה.

עוד סכום בחשבון. ואז נרשה לעצמנו. לפעמים זאת החלטה מצוינת ומחושבת.

צבירה נוספת יכולה להרחיב את האפשרויות שלנו. השאלה היא אם הגדרנו מה היא אמורה לאפשר, ומתי נבחן אם הגענו לשם. אני חושב שכדאי לתת ל״עוד קצת״ גם מספר וגם תאריך.

אחרת, הוא יודע לגדול יחד עם ההצלחה. לצד יעדים כלכליים, אפשר להגדיר גם יעד של חיים: יום פנוי בשבוע, חודש של נסיעה, מעבר לתפקיד אחר. כך יש לנו משהו ממשי לבדוק מול התוכנית.

הרי גם לזמן יש ערך. לחלק מהדברים שאנחנו רוצים לעשות יש עונה שמתאימה להם: גיל הילדים, הבריאות, האנרגיה, האנשים שאיתם אנחנו רוצים לחלוק אותם. ראוי לתת גם להם מקום בחישוב.

טכנולוגיה יכולה לסדר את הנתונים. השיחה נותנת להם משמעות

זאת אחת הסיבות שאני מאמין בחיבור שבין כלים טכנולוגיים מתקדמים לליווי אישי קרוב. הטכנולוגיה יכולה לסייע לרכז מידע, להציג תמונה ולעקוב אחריה. את השאלה ״מה היית רוצה לשנות בחיים שלך?״ צריך לשאול מתוך היכרות, ולהקשיב לתשובה. מאחורי אותו סכום יכולים לעמוד רצונות שונים לגמרי: ביטחון למשפחה, יצירה, נדיבות, הרפתקה או פשוט קצת יותר אוויר בשבוע. זאת הגישה שאני מביא ל־aqua.money: מקצועיות וטכנולוגיה לצד קשר אישי, שבו יש מקום לדבר גם על המספרים וגם על החיים שהם אמורים לשרת.

אז האם החופש טמון בכיסי?

חלק ממנו בהחלט שם. כסף יכול לפתוח אפשרויות משמעותיות, וכדאי להבין היטב מה כבר עומד לרשותנו. החלק הבא הוא לבחור איזו מהאפשרויות האלה אנחנו רוצים לממש, ולבנות דרך שאפשר להרגיש איתה בנוח.

אולי נמשיך לעבוד בדיוק באותו קצב. אולי נפנה יום בשבוע. אולי נגלה שמשהו שדחינו ל״יום אחד״ כבר יכול לקבל תאריך.

אני אוהב את השאלה הזאת כי היא מזמינה להסתכל על ההצלחה מזווית אישית: איזה חופש אני רוצה שהכסף שלי יאפשר לי עכשיו? יום שלישי פנוי יכול להיות התחלה יפה.